ירושלמי- איזו ברכה בירכו המשמרות?

אדם צריך ללמוד מקרא משנה ותלמוד. מה זה תלמוד? זה הסברת טעמי המשניות, כדברי רש"י בהרבה מקומות. עולם החשיבה של חז"ל בא"י הוא שונה מזה שבבבל. והוא דופק עלינו "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי", פתחי את לבך וראשך לעולמה של תורת א"י. תורה שמקרבת אותנו לעולם של גאולה. "וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ".

ולעניננו:

משמרות הכהנים בבית המקדש היו מתחלפים מידי שבת בשבתו, והיו מברכים אלו את אלו, כדברי המשנה במסכת תמיד: 

"ובשבת מוסיפין (=הכהנים) ברכה אחת למשמר היוצא".

בבבלי מסבירים כך:

"מאי ברכה אחת? אמר רבי חלבו: משמר היוצא אומר למשמר הנכנס: מי ששכן את שמו בבית הזה הוא ישכין ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות."

בירושלמי, כמעט אותו דבר:

"מהו ברכה? אמר ר' חלבו, זו היא: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אהבה ואחוה ושלום וריעות.

יש הבדלים?

יש הבדל בנוסח: "ישכין" בבבלי, ו"יטע" בירושלמי.

אבל יש הבדל משמעותי נוסף: מי מברך את מי.

בבבלי מדגישים שמשמר היוצא מברך את המשמר הנכנס. ההדגשה הזאת באה מפני שפשט המשנה הוא שהברכה היא למשמר היוצא. "ברכה אחת למשמר היוצא". לכן הפירוש בירושלמי, שלא אומר במפורש מי מברך את מי, הוא שהמשמר הנכנס מברך את היוצא.

וזה שורש ההבדל בנוסח. המהרש"א על הבבלי מסביר, שהמשמר הנכנס זקוק לברכה, כיון שהיה מתח בין הכהנים מי יזכה לעבוד בעבודות מסויימות, והיו פייסות ותחרותיות. כיון שיש ברקע אוירה של תחרות, לכן צריכים לברכה שהקב"ה "ישכין ביניכם" שלום. הביטוי להשכין שלום הוא בדרך כלל כאשר יש חוסר שלום.

בירושלמי הברכה היא למשמר היוצא, שאחרי שספג את בית המקדש במשך שבוע שלם, הוא יקח איתו את הברכה, ממקור הברכה, והברכה תהיה נטועה בו, כנטיעה זו שפרה ורבה.

הבדל זה מזכיר את דברי הגמרא: "'נועם' – אלו תלמידי חכמים שבארץ ישראל שמנעימין זה לזה בהלכה, 'חובלים' – אלו תלמידי חכמים שבבבל, שמחבלים זה את זה בהלכה".

הברכה בבבלי היא על רקע אוירה של חוסר שלום. אבל בירושלמי יש נועם ושלום, והברכה היא באופן חיובי יותר, לנטוע שלום בארץ.